תזונה: היא משטר האכילה הקבוע של הפרט, ותחום מדעי העוסק בקשר בין מאפייניו של משטר זה לבין בריאות וחולי. אדם המתמחה בחקר או בייעוץ טיפולי בתחום זה נקרא תזונאי.

קיים מגוון רחב של מצבים המשתרע בין תזונה לקויה לבין תזונה אופטימלית, אשר כולל תסמינים רבים ומחלות אשר ניתן למנוע אותם או להקל עליהם באמצעות תזונה טובה יותר.

פירמידת המזון המעודכנת, שפרסם משרד החקלאות האמריקני בשנת 2005, היא מדריך תזונה כללי למזונות מומלצים

דיאטה חסרה, עודפת או לא מאוזנת יכולה לגרום להשלכות שליליות על הבריאות, דבר שעלול להתפתח למחלות כמו מחלת לב כלילית, השמנה, דלדול עצם, או צפדינה, כמו גם לבעיות פסיכולוגיות והתנהגותיות. בנוסף, בליעה של חומרים רעילים (כמו עופרת, כספית, PCB או דיוקסינים), יכולה לגרום להרעלה ולתוצאות קטלניות, כתלות במינון.

ניתן למנוע או לשפר את הטיפול במחלות נפוצות רבות כמו גם בתסימינים שלהן, באמצעות תזונה טובה יותר. מדע התזונה מנסה להבין איך ומדוע היבטים מסוימים של דיאטה משפיעים על הבריאות.

אבות המזון

ישנן שש קבוצות עיקריות של חומרי תזונה שהגוף האנושי צריך: פחמימות, חלבונים, שומנים, ויטמינים, מינרלים, ומים. אם רוצים לשמור על תפקוד גוף בריא חשוב לצרוך את 6 אבות המזון האלה על בסיס יומיומי.

תזונה לא מאוזנת באבות המזון עלולה לגרור פגיעה בבריאות, הן עקב עודף או מחסור. ההשפעה היא מצטברת וניכרת בדרך כלל רק לאחר זמן מה. לדוגמה, תזונה עתירת שומנים, ובפרט אכילה של שומן רווי (בשר שמן, חמאה, ביצים) או של שומן מוקשה (שעבר תהליך כימי, שבו הפך משומן לא רווי לשומן רווי), עלולה להעלות את רמת השומנים בדם ובמיוחד להעלות את רמות הכולסטרול והטריגליצרידים בדם, להוביל לטרשת עורקים, גורם התמותה העיקרי בעולם המערבי.

בנוסף, היות שרוב מרכיבי המזון מעורבים גם בתקשורת בין-תאית (כאבני בניין שמאפשרים תקשורת זו או כחלק מהורמון או מזרם איתות), חוסר או עודף של חומרי תזונה משפיע באופן עקיף על התפקוד ההורמונלי. מסיבה זו, הורמונים, אשר מווסתים את הביטוי של גנים, מהווים קישור בין התזונה של בעל חיים לבין הדרך בה גנים שלו באים לידי ביטוי (הפנוטיפ שלו). הדרך בה קשרים אלו פועלים ועוצמתם הינה דבר המצוי במחקר, אבל מחקרים מהתקופה האחרונה הדגימו את התפקיד המרכזי של תזונה בפעילות הורמונלית ולפיכך גם בבריאות.

החינוך לתזונה נכונה צריך להתחיל מגיל צעיר על מנת להקנות לילד אורח חיים בריא שישמש אותו גם בבגרותו. פיתוח הרגלים שכאלה יעלה את רמת הוויטמינים בגוף וימנע תחלואות רבות. בנוסף העלאת צריכת הסידן תועיל בהתפתחותו של הילד. הקטנת כמויות המזון וצריכה מופחתת של קלוריות ושומנים וכן הקניית הרגלים לאכילת ירקות באופן יציב יביא לשינוי מהותי בהרגלי אכילה ולא לשינוי זמני.‏^[1]‏^[2]‏^[3] יש לשלב פעילות גופנית יחד עם הקניית אורח חיים בריא: הפחתת זמן צפייה במחשב ובטלוויזיה והגברת פעילות גופנית, וסיוע לילד בהקניית הרגלי האכילה.‏^[1] יש להתחיל טיפול חברתי בבית הספר, עבודה בקבוצות נמצאה יעילה יותר מעבודה פרטנית. בנוסף, שיתוף של המשפחה עתיד לסייע רבות להצלחתו של הילד. פתיחת מרכזים לטיפול בהשמנה על מנת להעלות למודעות את הנושא, מרכזים שיכללו צוות טיפולי של פסיכולוגיים, דיאטנים, עובדים סוציאליים ורופאים.‏^[1]‏^[2] כיום לא ניתן לסייע בהשמנה על ידי אמצעים תרופתיים. במקרים קיצוניים כדאי לשקול אופציה של טיפול תרופתי או ניתוחי במקרים שבהם נשקפת סכנה לחייו של הילד.‏^[1]

הפירמידה הישראלית

פירמידת המזון הישראלית מבוססת על עקרונות הפירמידה של ה-ADA האמריקאי, בהתאמה לישראל (על ידי המחלקה לתזונה במשרד הבריאות). הפירמידה מורכבת משש קבוצות מזון, כאשר חמש הראשונות (התחתונות יותר) הן חיוניות, השישית היא אינה חובה. בעתיד, ניתן יהיה לבנות תפריטים על בסיס כמות קלוריות מתאימה לכל מטרה, לפי גודל המנות ומספר המנות המומלצות מכל קבוצה. דבר זה אינו אפשרי במלואו כרגע מכיוון שנכון להיום עדיין אין בישראל הגדרה מבוססת של גודלי המנות לסוגי המזון השונים.

סוגי המזון מוינו לקבוצות לפי רכיבי התזונה העיקריים בהם. בחירת סוגי מזון שונים ומגוונים בכל קבוצה תבטיח אספקה טובה של כל רכיבי התזונה הדרושים.

בתחתית הפירמידה - דגנים ומוצרי מאפה - קבוצה זו מכילה פחמימות מורכבות כרכיב תזונה עיקרי ותורמת גם חלבון, סיבים תזונתיים, ויטמינים ומינרלים. לדוגמה: לחם, אטריות, אורז, פתיתים, תפוח אדמה, תירס, עוגות ללא קרם, קמח מדגנים שונים.

בקומה הראשונה - שתי קבוצות מזון : קבוצת הירקות וקבוצת הפירות. מומלץ לצרוך משתיהן כמות שונה ביחס של 2/3 ירקות ו-1/3 פירות. מזונות אלו מספקים ויטמינים (לדוגמה ויטמין A, ויטמין C) מינרלים וסיבים תזונתיים.

בקומה השנייה – קבוצת מזונות עשירים בחלבון המתחלקת לשלוש תתי-קבוצות:

1. קבוצת מוצרי הבשר - מכילה דגים, עוף, בשר בקר ובשר הודו (גם ביצה שייכת). מזונות אלו עשירים בברזל - פרט לביצה, אשר ספיגת הברזל ממנה נמוכה.
2. קבוצת מוצרי החלב - מכילה חלב, גבינה, יוגורט, מעדני חלב ולבן (עשירים בסידן).
3. קבוצת הקטניות, המכילה אפונה יבשה, שעועית יבשה, עדשים, פולי חומוס, פולי סויה ופול (מהווים מקור לפחמימות, סיבים תזונתיים ולברזל).

בקומה השלישית - קבוצת "מזונות עשירים בשומן: מכילה בעיקר מזונות שומניים שמקורם בצומח. לדוגמה: אגוזים, שקדים, בוטנים, אבוקדו, שומשום וטחינה. סוגי מזון אלו עשירים מאוד באנרגיה ומספקים ויטמינים מסיסים בשומן (A,D,E,K).

בראש הפירמידה - קבוצת ממתקים ומשקאות ממותקים בסוכר. סוגי מזון אלו עשירים מאוד באנרגיה (בשל תכולת סוכר גבוהה) אך דלים ברכיבי תזונה אחרים. אין הכרח לצרוך מזון מקבוצה זו ולמעשה רצוי לצמצם את צריכתם. לדוגמה: סוכר, ריבה, חלבה, עוגות עם קרם/מילוי, עוגיות, גלידות, ושתייה ממותקת בסוכר.

ישנם סוגי מזון אשר לא ניתן לשייכם לקבוצת מזון מסוימת. אלו הם המזונות המורכבים. הם בנויים משתי קבוצות מזון או יותר. נמנים עליהם למשל פיצה, פלאפל, מג'דרה, מנת המבורגר או נקניקיה בלחמנייה